התקשרו עכשיו:
0545-742352  בוואטסאפ

תסמונת המתחזה

המאמר כאן מסביר מהו סנדרום המתחזה, שאלון לבחינה האם אני סובל מהסנדרום וכן תהליך התערבות לשינוי בין 5 שלבים.

מהי תסמונת המתחזה?

תסמונת המתחזה, הנה תחושה כי היכולות שלי הנם מבוססים על שקר, או מזל. ובכל רגע תתגלה האמת ואחווה פיטורים, השפלה וכיו"ב (למשל, "קיבלתי את העבודה הזו במזל ובכל רגע יגלו שאני לא יודע כלום ויפטרו אותי". או, "קיבלתי את העבודה הזו כי העריכו אותי יתר על המידה, אני לא באמת מבין בתחום הזה").
בדר"כ תסמונת המתחזה מתייחסת בעיקר לנושא של לימודים ותעסוקה. אבל מתקיימת לעיתים גם בסיטוציות חברתיות וזוגיות, ואפילו בתחום ההורות.

איך אני יכול לדעת אם אני סובל מתסמונת המתחזה?
התסמונת לרוב באה לידי ביטוי בתפיסה עצמית שלילית כלפי העצמי ('אני לא שווה', 'אני לא באמת יודע', 'בקרוב יגלו ויפטרו אותי') ותפיסת האחר כמי שאינו מודע לערך האמיתי והלא טוב של המתחזה ('חושבים שאני מוכשר בנושא הזה, אבל אני לא באמת מבין בנושא הזה כמוהם וברגע שיגלו יפטרו אותי').

שאלון המתחזה-האם אני סובל מתסמונת המתחזה?
שאלות לבירור סינדרום המתחזה
:
1. האם את/ה מייחס/ת להישגים שלך בתחום הלימודי, המקצועי והתעסוקתי כמזל?
2. האם את/ה מייחס/ת לפידבק חיובי מהבוס שלך, שהוא לא שם לב לכשלונות הרבים שלך/חוסר ידע רב?
3. 
האם את/ה מייחס/ת לסביבה שלך, שמעריכים אותך בצורה לא נכונה, הרבה מעבר למה שאת/ה שווה?
4. האם את/ה עסוקים בהתנהגויות של 'פיצוי' לשם הסתרת ההתחזות. למשל, לעבוד שעות רבות יותר, כדי שלא יגלו שאת/ה למעשה לא באמת יודעים היטב את העבודה?
5. האם יש עיסוק רב סביב חשש מכישלון והצלחה?
6. האם כאשר, אינך עומד/ת ביעד/תוצאה כפי שצפית, מתעוררת חרדה רבה?
7. האם קיים עיסוק של איסוף מידע רב, כדי שלא יגלו שהנך מתחזה?
8. האם קיימת תחושה של בושה/הסתרה, כאשר לוקח לדעתך זמן רב ללמוד נושא חדש בעבודה?
9. אם הצלחת ביעד מסוים, האם תתעלם מכך ותסתכל על 'חצי הכוס הריקה', על מה פחות טוב, מה עוד לא הושג?
10. האם תימנע מלבקש עזרה, מתוך חשש שיגלו שהנך מתחזה/לא שווה/חסר יכולות וכו'?
11. האם יש מחשבות שליליות רבות לגבי חוסר היכולת שלך?
12. הימנעות מלקחת אחריות רבה, כולל אחריות על אנשי צוות אחרים?
13. השוואה לאחרים ושהם מוצלחים ממני?

אם ענית על רוב השאלות ב'כן', רוב הסיכויים שהנך סובל מתסמונת המתחזה. 

תהליך ההתערבות מ'מתחזה' ל- 'אני'.
מודל ההתערבות של אמיר שפר ב- 5 שלבים:
ראשית יש להבחין וללמוד על מספר תהליכים אשר קשורים לתסמונת המתחזה בחשיבה ובהתנהגות.
בחשיבה, קיימות מחשבות חזרתיות שליליות לגבי העצמי והיכולות של העצמי, וכן התעלמות מהיכולות האמיתיות. ובנוסף, מחשבות חזרתיות כלפי האחר ("מחר הוא יגלה שאני לא יודע באמת משהו ויפטר אותי").

בהתנהגות, קיים עיסוק אובססיבי של פיצוי, או הימנעות.
ה'מתחזה' יכול לעבוד שעות רבות ביותר, כדי להסתיר את חוסר היכולת שלו, או למשל להימנע מסיטואציות שבו הוא חושש שיבחן על הידע שלו ויגלו כי הנו מתחזה. התנהגות זו למעשה משמרת ומעצימה את תסמונת המתחזה.

1. יש לזהות מחשבות חזרתיות לגבי העצמי ולענות להן באופן מציאותי, המתבסס על עובדות.
למשל, "אני לא באמת מתאים לעבודה זו".
מענה: "יש לי תואר שני וניסיון של 5 שנים בתחום"
- עיסוק באחר:
למשל, "מחר יגלו ויפטרו אותי".
מענה: "אני עובד כאן כבר שנתיים ועד כמה מרוצים מהעבודה שלי".
2. כישלון? מי אמר כישלון ולא קיבל?
האם יש כזה דבר 'כישלון'. הרי כל עשייה מלווה ב'כישלון'. נקודה. כלומר כישלון הנה הדרך להצלחה על ידי ניסוי ותהייה. ששאלו את אדיסון ממציא הנורה החשמלית על כך שנכשל 2000 פעם, הוא ענה: "מצאתי 2000 דרכים שבהם זה לא עבד".
אפשרו לעצמכם לטעות ולזכור שמדובר בחלק מתהליך הלמידה.
3. 'אני מתחזה'!
אם אולי אין כזה דבר 'כישלון', אז אולי אין בדיוק גם 'מתחזה'. חשוב להבין מחקרים מראים כי 70% מהאנשים חוו לפחות פעם אחת בחייהם את סינדרום המתחזה.
כלומר מדובר בחוויה חוצת מדינות, לאומים. מדובר בחוויה נורמטיבית, רגילה, טבעית, שהרוב סובלים ממנה. שתפו עליה, תגלו שגם האחר חווה זאת בתחם כלשהו בחייו (כעובד, הורה, בן זוג וכו').
4. תרגולי הצלחה- ממחשבה למציאות
ל'מתחזה' יש נטייה להתייחס להצלחות כמזל. יש לשבת ולכתוב מה הצליח והסיבות במציאות שההצלחה התרחשה (רמז: אני! אני השקעתי, אני קידמתי וכו').
5. 'מי שעומד מאחוריי, מצדדיי הוא העומד'
מכירים את המשחק מחבואים? שבו מחפשים את מי שמתחבא. אז זהו, שדיי לחפש, דיי להשוואות. נכון, זו נטייה אנושית להשוות. אבל ההשוואה הנכונה ביותר אינה לאחר, אלא אליי. במה אני הישתנתי בחודש/השנה האחרונה. מה אני מנסה לקדם בחיי?

מכון שפר המתמחה בנושאים של תסמונת המתחזה, עובד בהתאם למודל בפיתוחו של אמיר שפר מנהל המכון. ניתן לפנות ישירות לאמיר שפר ולבקש את הסיוע והליווי שלו.
המודל
מתייחס לתהליך קוגניטיבי- רגשי- התנהגותי- פיזיולוגי. מודל חשוב ומרתק זה, נותן מענה יעיל וישים ומאפשר יצירת השינוי הרצוי.

בכל שאלה ניתן לפנות כאן במייל.

מאחל לכם שקט, קבלה וחמלה.
אמיר שפר.











המאמר אינו תחליף לייעוץ, או טיפול ריגשי, רפואי ו/או אחר.

שפר- מכון לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בחיפה והצפון