כיוון לימודי ומקצועי

כיוון מקצועי ולימודי | קבלת החלטות – פיתרון לקושי במציאת כיוון בחיים

בשורות הבאות אתאר את הסיבות לקשיים בבחירת מקצוע וכיוון בחיים וכיצד לקבל החלטה. לא יהיה כאן "פתרון קסם", אלא תהליך ברור של הקושי והדרך לפתור אותו.
למי שמעוניין לקרוא רק את תקציר המאמר להלן – ניתן לקרוא התקציר כאן.
למאמר לגבי קבלת החלטות בצמתים משמעותיים בחיים [זוגיות, קריירה, מגורים]- ניתן לקרוא כאן.

♦ מה גורם לך לדעת בדיוק איזה מקצוע ללמוד ולכוון את ההצלחה שלך בחיים?
נסה לענות על כך בכנות.

קשה לשים את האצבע על הסיבה המדויקת. בוודאי עולים לך כל מיני הסברים כמו "זה מקצוע טוב"; "בטח אמצע בזה עבודה"; "ארגיש מוערך"; "תהיה לי משכורת קבועה".

עוד שאלה חשובה. האם אני יכול לדעת בוודאות שזה המקצוע שיתאים לי?

בגלל שאתה "תרוויח הרבה כסף?"; בגלל שאתה חושב "ככה יהיה לי שקט בחיים?"; בגלל "שכך אוכל להקים משפחה?"; או אולי סיבה אחרת שאתה אומר לעצמך? האם כל הסיבות האלה שאתה חושב עליהן נשמעות לך מספיק משכנעות?

אני מניח שקשה לך למצוא הבנה ברורה וודאית ללמה הבחירה במקצוע הזה תתאים לך הכי טוב.

התשובה לכל השאלות שהעליתי מקודם, מסתכמת במילה אחת- "רגשות"
ובמספר מילים– הפחדים שלי, אשר נובעים מציפיות הסביבה ממני ומהציפיות שלי מעצמי.

אבל לפני הציפיות שלנו ושל האחרים.
מספר מילים על מחויבות וחופש.
חוק חינוך חובה- כולנו התלוננו על אותם שנים בבית הספר ואפילו לעיתים בצבא. כל אותן שנות בגרותנו, שבהם מחייבים אותנו. מחייבים אותנו ללמוד בביה"ס. מחייבים אותנו לשרת בצבא.
ואחרי השחרור רבים מאיתנו מפתחים משבר אחרי הצבא המלווה בלחץ, חרדה ולעיתים אף דיכאון.

מה קורה לנו עם השחרור מהצבא? מדוע אנו מבולבלים לאחר השחרור?
אולי גם אתה חיכית לרגע הזה שתהיה חופשי. אבל פתאום אנחנו לא כל כך מרגישים חופשיים– מה אני אמור לעשות? מה אני אמור ללמוד?
פעם ראשונה בחייך שבה אף אחד לא מחייב אותך לעשות דבר, למעשה מייצרת המון לחץ. פעם ראשונה כל החלטה שלי היא רק שלי. אבל איך אני אדע בוודאות שזה מה שאני רוצה– מה אני אמור לעשות אחרי הצבא? האם זה מה שאני רוצה ללמוד? האם המקצוע הזה יתאים לי? והחוויה הזו מייצרת לחץ. הלחץ הזה גורם לקבלת החלטות לא נכונה.

ההחלטה שמתקבלת אינה קשורה כלל לבחירת מקצוע ולבניית העתיד שלך. להחלטה שמתקבלת יש מטרה לא מודעת. המטרה- הפחתת הלחץ. ולכן אתה עלול לקבל החלטה שלא באמת מתאימה למה שנכון לך.

מה אני יכול לעשות בחיים? ואיך אני יכול לדעת מה ללמוד?
לפני שאתייחס לגורם המרכזי אשר מייצר את הקושי שלך בקבלת החלטות שנכונות עבורך בבחירת מקצוע. אתייחס לסיבות משמעותיות נוספות.
אם כך, מהם הגורמים שמקשים עלינו להבין מה אנחנו רוצים עכשיו בחיים:

1. ריבוי אפשרויות– אנו חיים היום בתרבות השפע. בעשורים האחרונים חלו שינויים רבים. בעבר הדברים היו ברורים הרבה יותר. פחות אפשרויות. פחות התלבטויות. מחקרים מראים כי ריבוי אופציות מייצר קיפאון ומקשה על קבלת החלטות. למעשה ככל שיש יותר אופציות, קיים סיכוי רב יותר לחוש חרטה.

2. מעורבות יתר של הורים– בעשרים השנה האחרונות חל שינוי מהותי בסגנון ההורי. ההורים היום מעורבים באופן מוגבר בכל תחום של ילדיהם. מעורבות יתר זו יוצרת תלות ומקשה על הילד לבנות זהות עצמאית. הילדים מתקשים לקבל החלטות ללא ההורים ומתקשים להבין מה הם רוצים ללמוד ומה הם רוצים לעשות אחרי הצבא ובחיים בכלל.

3. ציפיות מעצמי ושל האחרים והחשש להיכשל– הציפיות שלנו מעצמנו והציפיות של האחרים מאיתנו, עלולים לייצר מחסום משמעותי בהבנת מה אנו רוצים לעשות לאחר הצבא. לכך מתווסף החשש מביקורת, הצורך לרצות והחשש מכישלון.

4. הגורם מרכזי המקשה עליך לדעת מה אתה רוצה לעשות בחיים-
למעשה, הקושי שאתה מרגיש אינו קשור כלל בבחירת המקצוע.
לכן, כל ההצעות של חברים (למשל- "אל תעשה עניין"), הורים (למשל- "תראה מה דן למד, זה מקצוע שמאוד יכול להתאים לך"), אתרים באינטרנט ("קח את הזמן"; "תלמד קורסים בודדים"; תעשה אבחון מקצועי")- אינם עוזרים לך.
כל זה אינו עוזר לך כי הבעיה אינה קשורה לבחירת המקצוע.

אתה מתקשה לדעת מה ללמוד ובעיה זו קשורה לכך שאתה חש אי-וודאות. אתה לא יודע מה לעשות. ואי הוודאות מייצרת לחץ ופחד.
ואתה רוצה להפסיק את התחושות הלא נעימות הללו.
ואז באופן לא מודע אתה פשוט בוחר כיוון. לא משנה אם הוא מתאים לך. העיקר לא לחוש לחץ.
כדי "להעלים" את הלחץ יש כאלו שפשוט בחורים מקצוע ויש שהולכים לאבחון מקצועי. אבל האבחון לא באמת יכול לתת מענה. כי הקושי שאתה נמצא בו, אינו קשור לאיזה מקצוע אתה מתלבט ללמוד. אלא לקושי שלך להתמודד עם האי וודאות. הקושי בבחירת מקצוע הינו רק סימפטום של הבעיה- אי-וודאות וחוסר אונים.

הבחירה בכיוון שלא נכון לך. כל זה כאמור, נובע מסיבה אחת. קושי לקבל את המצב שבו אתה נמצא. אי הוודאות הנה כה גבוהה, שאנשים עושים הכל כדי לא להרגיש זאת. הדרך הכי טובה לייצר וודאות, זה פשוט לבחור. בין אם לבחור לבד, בין אם לתת להורים להחליט עבורנו, ללכת למה שהחברים הולכים, או לתת לאבחון מקצועי להגיד לך מה ללמוד.
ואז בדרך זו, אתה עלול לבחור מקצוע שאינו מתאים לך.

אפשרות נוספת שנגרמת עקב אי- הוודאות- קיפאון.
הלחץ הינו כה גבוה, שאתה מתקשה לקבל החלטה עד כדי הימנעות.
מצב זה של קיפאון עלול לייצר חרדה ודיכאון, לצד פגיעה בדימוי העצמי.
צעירים רבים מתמודדים במצבים אלו על ידי הדחקה- התעלמות מהמצב; מפגשים חברתיים רבים סביב אלכוהול וסמים– המאפשרים רגיעה- אם כי מדובר ברגיעה זמנית בלבד; לאחריה התחושות מלוות בעצב, אי שקט, שינויים במצב הרוח, לחץ וחרדה.

אז מה עושים?

אנסה בשורות הבאות לשתף לגבי התהליך שמסייע רבות למטופליי:

1. ראשית התהליך בבירור הסיבות הסמויות והלא מודעות לקושי.
האם הקושי קשור לערך ודימוי עצמי?;
האם הסיבות קשורות לרצון לא מודע לרצות את הוריי? או חשש מלאכזב את הוריי?; האם גידלו אותי "בחממה" יותר מידי קרובה כך שאני מתקשה לדעת מה הן רצונותיי?; האם הקושי קשור לפחד שלי מלהיכשל?
וכיו"ב.

2. לאחר מציאת הסיבה, אנו בוחנים את הרקע שלה, הסיבות להיווצרות המצב וכן בחינה של פתרונות אלטרנטיביים (דוגמה מתוך טיפול בקבלת החלטות בהמשך).

3. עם הבנת הסיבה הלא מודעת. אני בודק את המחשבות והתחושות שלי לגבי אותה סיבה- מדובר בתהליך קוגניטיבי ורגשי מעמיק ומעורר שינוי מהותי.

4. השלב הבא הינו שלב "הוכחת המציאות". אני בוחן מה באמת קורה בפועל, לעומת המחשבות השליליות שלי והפחדים שאני חש.

5. השלב האחרון- הינו שלב הפעולה המותאמת לצרכיי.
הפחתה בלחץ, לצד הבנה של מקור החששות, מאפשרות בחירה מותאמת של כיוון ומקצוע עתידי.

גל (שם בדוי). בן 26. סבל מדיכאון, על רקע קושי לממש את עצמו ולבחור כיוון לימודי ומקצועי בחייו. הוא חזר אחרי טיול ארוך ישירות לאחד המבצעים המורכבים שצה"ל ערך ברצועת עזה.
תקופת הלחימה, החזרה לארץ לאחר תקופה ארוכה השפיעה רבות על מצבו הנפשי. בנוסף, גל מגיע ממשפחה של אנשים "מצליחים". אחד הסבים הנו אדם ידוע מאוד באקדמיה. ההורים עצמם עוסקים במחקר.

למרות יכולותיו האינטלקטואליות של גל, גל מתקשה לבחור מקצוע. עובד בעבודה זמנית. מבטא תסכול וכעס רב על עצמו על התנהלותו. מתאר פחדים רבים הקשורים לגבי עתידו. ובעיקר ייאוש. המון ייאוש..
גל בשלב זה מצליח לייצר לעצמו שקט דרך שימוש בסמים, הרבה סמים (גראס, אקסטזי). הוא מביע אמביוולנטיות. מצד אחד מתאר את תחושות הניתוק שהוא כה צריך. מצד שני, מרגיש שהסמים מקשים עליו להיות בהיר וצלול ולבצע החלטות שיקדמו אותו.
גל הגיע לטיפול לאחר שהוא נמצא כשנה בארץ, מאז חזרתו מטיול ארוך. הוא עובד בעבודה זמנית.
עם הקושי בבחירת כיוון בחיים, גל בעצת הוריו עבר אבחון מקצועי שהציע לו מספר אופציות. עם זאת, גל מתקשה לקבל החלטה.
קיפאון. זעם. ייאוש. דיכאון.

גל מתקשה בהתחלה להאמין כי הטיפול יוכל לסייע. אבל למרות החשש וקשיי האמון, הוא מאפשר בירור משותף של מצבו. הוא מבקש לעצמו מזור ושקט. הוא מבקש לעצמו כיוון ודרך.
אני מבין מיד כי בטרם אוכל לעזור לגל למצוא את דרכו בעולם. אני צריך לעזור לו להפסיק להכאיב לעצמו: "אני לא שווה"; "החיים שלי בחיים לא יסתדרו"; "שום דבר לא ייצא ממני"; "אני תמיד מחליט דברים ואחרי זה אני מתחרט".
אלו הן אמירות של חוסר תקווה, ייאוש  וחוסר אונים.
גל לומד על הדיכאון שלו ובמקביל ככל שהדיכאון מצמצם, כך גל מצליח לראות בבהירות רבה יותר כיוון בחייו.

בשלב הבירור אני וגל מבינים מספר דברים משמעותיים. ראשית הדיכאון של גל אינו קשור כלל לכך שאינו מצליח למצוא כיוון ומקצוע. הקושי במציאת כיוון הוא רק סימפטום של הבעיה הסמויה-
גל מתחיל להבין כי הביקורת האינסופית שלו כלפי עצמו נובעת מחוויות משמעותיות עם בני משפחתו. מול הוריו ובעיקר מול סבו. בתוך התהליך החלו עולים זיכרונות כיצד אביו וסבו בסיטואציות שונות העביר ביקורת וזלזול רב כלפי גל.
בנוסף, אנו למדים על חוסר האמונה של גל כלפי עצמו, על החשש מכישלון. ועל המקורות לאותו חשש.

לאחר הבנות משמעותיות אלו, אנו מתחילים לנסות ולבחון האם תפיסות אלו של גל כלפי עצמו הם אכן מאומתות במציאות.

לאורך התהליך, גל לומד לגלות את עצמו מחדש, את מי שהוא באמת.
הלמידה המשמעותית ביותר מתרחשת בהמשך- "מותר לי לא לדעת מה אני רוצה לעשות"; מותר לי ללמוד מקצוע שהוא לא מקצוע של כסף"; "מותר לי".
הביקורת והאשמה העצמית הופכת לחמלה, קבלה ושקט.

גל מצליח לקבל את האי וודאות שבתוכו. הוא מצליח לא להילחץ ממנה. מתוך השקט מתחיל לעלות כיוון מאוד ברור.
באחת הפגישות האחרונות גל משתף- "אוקיי אז אני מאוד חושש שלא יהיה לי מספיק כסף כדי לשכור דירה וללמוד. למדתי פה שחשוב להבהיר את הפחד בצורה ברורה, לראות אם הוא אכן אמיתי וגם אם כן לתת לו מענה ענייני".

חשוב להדגיש כי כל ההחלטות שגל קיבל נבעו מהבנה מאוד משמעותית: "אין כזה דבר החלטה אחת טובה, או החלטה אחת מושלמת". הבנה זו עזרה לגל לקבל החלטות משמעותיות, ובעיקר החלטות רגועות ושקטות.
אביא בקיצור מספר החלטות של גל שנבעו מתוך השקט והקבלה שלו את עצמו ואת המצב שבו הוא נמצא:

– גל בוחר לנסוע לתקופה של מספר חודשים לחו"ל לעבודה מכניסה- למטרת חיסכון כספי ללימודים.
– גל מחליט החלטה משמעותית לייצר מרחק זמני ממשפחתו- לעבור מעיר מגוריו וללמוד מקצוע שאינו מקצוע נפוץ.
– גל מחליט לתת שנה ללימודים ומשם להסיק מסקנות. לא ממקום של "אני חייב", או מתוך החשש להיכשל, אלא ממקום של מה נכון לו, נכון לחיים שלו.
– גל מחליט שגם בזמן הלמודים ישלב את העבודה שאליה הוא מחובר ושנותנת לו הנאה רבה (עבודה שאותה נהג לבקר רבות בתחילת התהליך הטיפולי).

מכון שפר המתמחה בנושאים של שינויים וקבלת החלטות עובד בהתאם למודל בפיתוחו של אמיר שפר מנהל המכון. המודל מבוסס מחקר ומתייחס לתהליך רגשי-התנהגותי-פיזיולוגי [טיפול CBT, פסיכולוגיה חיובית, דמיון, מיינדפולנס, קשיבות והתמקדות, פסיכולוגיה בודהיסטית]. מודל חשוב ומרתק זה, נותן מענה יעיל וישים ומאפשר קבלת החלטה ויצירת השינוי הרצוי.

אשמח לענות לכל שאלה לגבי המאמר- אמיר- 0545.742352, או כאן במייל.

והנה מה שגל מספר בקצרה על הדיכאון (שנבע מקושי במציאת כיוון בחייו) ועל התהליך שעבר בקישור כאן.

מאחל לכם שקט, קבלה וחמלה.
אמיר שפר.

המאמר אינו תחליף לייעוץ, או טיפול רגשי, רפואי ו/או אחר.