שפר- מכון לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בחיפה והצפון

נטייה מינית | האם אני גיי

האם אני גיי? | שאלות לגבי הנטייה המינית

 

*מאמר להורים המתמודדים עם שאלת הזהות המינית של ילדיהם*

 

האם אני גיי?
בואו נעשה קצת סדר
נטייה מינית מתגבשת בגיל ההתבגרות [ואפילו בשנות ה-20].
הנטייה הנה מולדת-ביולוגית.

 

הנטייה המינית שלך בגיל ההתבגרות לא קבועה עדיין. ולכן יש בלבול. לפעמים נראה שאת/ה מרגיש/ה שנמשכים לבנים ולעיתים לבנות. וזה טבעי!
ואני יודע זה יכול לא רק לבלבל, אלא גם להפחיד.
יש ילדים שבגיל צעיר הנטייה המינית שלהם מאוד ברורה להם ויש ילדים שגם בשנות ה- 20 עדיין מבולבלים ולא בטוחים.
עם הזמן דרך פנטזיות והתנסויות אתה תגבש ויהיה לך ברור יותר מה הנטייה המינית.

 

אם אתה עדיין מבולבל, לחוץ, עצוב– חשוב לפנות לאיש מקצוע ולהתייעץ. אם אינך פונה לאיש מקצוע- דבר עם חבר טוב או ההורים. אל תישאר לבד עם המצוקה.

 

אבל מה קורה כשעדיין לא ברור לי אם אני גיי?
לפני שנענה על שאלה זו נתייחס להגדרות
הומו– מי שנמשך לגברים
לסבית– מי שנמשכת לנשים
דו/בי– מי שחש משיכה גם לגברים וגם לנשים
טרנסג'נדר– מי שחשים כלואים בתוך גוף שאינו שלהם. למשל מישהו שנולד זכר אבל מרגיש שהוא למעשה אישה

 

הסיבות שלא ברור לך אם אתה גיי:
♦ גיל ההתבגרות יש המון מידע, סקרנות ובלבול- הגיוני שקשה לגבש דעה. עם תהליך ההתבגרות ועם ההתנסות תגבש את הנטייה המינית
♦ לאורך השנים אחוז האוכלוסייה הגאה הנו- 11%. כלומר מתוך 11 ילדים בכיתה, 1 הוא גיי (40 ילד- בין 3-4 ילדים הומואים/לסביות)
♦ עם זאת מחקרים אחרונים מראים ש- 40% מהצעירים בני 16-24 מגדירים את עצמם כמי שנמשכים גם לבנים וגם לבנות! (בין 10-16 ילדים מהכיתה שלך!)
♦ הסיבה לכך קשורה שמשיכה מינית היא לא 100% סטרייט או 100% גיי. יש רצף/סקאלה. למשל מישהו שהוא סטרייט, הוא יכול להיות סטרייט ב- 70%. בתרבות של היום יש גמישות ופתיחות- לכן יותר צעירים מודעים ל- 60%-70% נטייה לנשים או גברים ומאפשרים לעצמם להתנסות גם עם "הצד השני"
♦ הייתה לך התנסות מינית עם חבר– זה לא אומר שאתה גיי. זה אומר שאתה סקרן. מה שקובע אם אתה גיי- זה רק אם יש משיכה מינית ברורה לבנים. [ואצל בנות משיכה מינית ברורה לבנות]

 

מה אני יכול לעשות?
אני יודע זה יכול להיות מאוד מלחיץ ומפחיד ורוב האנשים רוצים להיות כמו כולם.

מה יכול לעזור
להתייעץ עם מישהו שאתה סומך עליו. אל תשמור לעצמך את הקשיים
♦ אם אתה בן 13-14- לזכור שזה חלק מתהליך גיל ההתבגרות. אם עדיין קשה לך ואתה דואג ועצוב, בקש מהוריך שיפנו אותך לאיש מקצוע. אתה לא רוצה לפנות להורים- אתה יכול לפנות עצמאית ליועצת בית הספר שלך
♦ אם אתה בן 16 ומעלה- ועדיין יש בלבול- זה טבעי לגמרי, ונראה שחשוב שתתייעץ עם איש מקצוע
♦ דבר עם מישהו. אל תישאר לבד עם המצוקה שלך

 

לחץ כאן למאמר לגבי יציאה מהארון.

אשמח לענות לכל שאלה –
אמיר- 0545742352 או במייל כאן
דיסקרטיות וסודיות מלאה

 

מאחל לכם שקט, קבלה וחמלה.
אמיר שפר.

המאמר אינו תחליף לייעוץ, או טיפול רגשי, רפואי ו/או אחר

תפריט נגישות