שפר- מכון לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בחיפה והצפון

שלום כיתה א

שלום כיתה א

שלום כיתה א'- הכנת הילד לכיתה א'

למפגש עם אמיר מנהל המכון– מפגשי ייעוץ והתערבות ממוקדים

❀ ניתן להגיע לשניים עד שלושה מפגשי הערכה והתערבות עם אמיר
❀ כלי התערבות ממוקדים וישימים
❀ במידת הצורך- מפגשי מעקב אחת למספר חודשים- לשם בחינת תהליך השיפור
❀ עקב עומס במבקשים להיפגש עם אמיר ועל מנת לקדם בקשתך- לחץ כאן ורשום בקשה למפגש עם אמיר

חששות הילדים במעבר לכיתה א`-

כניסה למסגרת חדשה– מיקום חדש וגדול יותר, מורה חדשה ומפגש עם ילדים חדשים. הילד עסוק איך יסתדר
במקום החדש ואיך תתייחס אליו המורה והילדים.

ההכנה– מפגש אחד או יותר מקדים עם המקום והמורה, כולל סיור במקום סביב המתקנים המשמעותיים (מיקום הכיתה, השירותים וכיוצ"ב). במידה והילד עולה לכיתה א`, ללא חבריו מהגן, חשוב לארגן מפגשים עם 2 ילדים לפחות בטרם הכניסה לכיתה א`.

משימות למידה חדשות– מעבר לכיתה א` דורש ישיבה ממשוכת, כללים ונהלים שונים וחדשים. יש לעבור עם הילד לגבי השינוי בהרגלים ובכללים השונים בבית הספר. רצוי בחופש הגדול לצד הנאה, לתרגל באופן הדרגתי עבודה בחוברות עבודה.

עמידה בציפיות ההורים– ציפיות ההורים הנן מרכיב מרכזי ולמעשה ישפיע בצורה משמעותית באם הילד יכנס לכיתה א` נינוח, פנוי ללמידה וכיוצ"ב.

אנו כהורים רוצים את הטוב ביותר עבור ילדנו. בכניסה לכיתה א`, הורים לרוב משדרים כי מדובר באירוע משמעותי, שינוי בעל השלכות רבות לגדילתו של ילדם. הבעת עמדה זו מייצרת לחץ רב אצל הילדים. מאידך, ההורים משדרים תפיסה כי המעבר לכיתה א`, למרות שהוא מאוד משמעותי, יהיה מעבר קל וכי יודעים שהילד יתמודד, ללא קושי. תפיסה זו נובעת מהרצון לשדר לילד כי הכל בסדר, מתוך צורך להגן, אך למעשה גורמת לכך כי הילד מסתיר את קשייו ופחדיו. פחדים אלו טבעיים, התייחסות אליהם תצמצמן. לעומת זאת, במידה והילד לא ישתף לגבי חששותיו, הוא עלול להגיע לבית הספר, כשאינו פנוי ללמידה.

ההכנה– יש לצמצם את משמעות השינוי בכניסה לכיתה א`. חשוב לדבר מה ישתנה, אך להפחית מתיאור השינוי כדבר כה שונה מהגן (תארו לעצמכם, שהבוס שלכם בא אליכם היום ואומר לכם שבעוד מספר חודשים אתם עוברים מיקום לעבודה הרבה יותר קשה ומאתגרת ועם אנשים חדשים ויהיו כלליםם שונים ממקום העבודה שלכם- איך תרגישו?!).
בנוסף אפשרו לילד להתבטא, בדקו איתו למה מצפה בכיתה א` וממה חושש (חשוב לא לבטל ולשלול, אחרת הילד ישמור את קשייו לעצמו). ביטוי פתוח ודיאלוג לגבי תחושותיו של ילדכם לגבי המעבר לכיתה א`, יצמצם קשיים רגשיים ויאפשר לילד להיות פנוי ללמידה.

דיאלוג רגשי מכוון להפחתת פחדים-
דיאלוג רגשי כולל שיחה ממוקדת לגבי המעבר לכיתה א`. כללי הדיאלוג להלן (יש לזכור כי מדובר בדו-שיח, ולא במונולוג של ההורה במה יהיה טוב בכיתה א` ואיך הילד יסתדר).

כיצד לנהל דיאלוג יעיל המכין את ילדך לתפקוד תקין בכיתה א`-
אפשרו מקום לתחושות וחששות הילד. השתדלו לא לבטא בהלה (מה פתאום אתה חושב שלא תצליח"), או לבטל את מה שהילד חש ("זה לא נכון שיהיה לך קשה", "מה פתאום שלא יהיו לך חברים"), אל תנסו להציג תמונה אידילית של המצב ("בטוח שיהיו לך מלא חברים", "אתה תצליח מייד לכתוב הכל"). הכלל בדיאלוג יעיל הוא לשאול שאלות ולהקשיב ולמעט בהסברים (אשר לרוב מרגיעים אותנו, ולא את הילד). ילדנו זקוק להקשבה ותמיכה.

חשוב להתייחס הן למרכיבים החיוביים של השינוי (מה יהיה כיף, מה חשוב לך שיקרה שתהיה בכיתה א`, למה אתה הכי מחכה), והן למרכיבים מעוררי חשש (מה יהיה לא כיף, מה עלול להיות קשה, מה יהיה שונה מהגן). אל תבטיחו לילד הבטחות, אלא נסו לחשוב איתו על פתרונות יעילים לחששותיו. למשל, אמרת שאתה חושש שתצטרך ללכת לשירותים ואי אפשר כי חייבים לשבת בכיתה כל הזמן. בוא נחשוב מה אפשר לעשות, מה אתה מציע, איך תוכל לצאת לשירותים? (שימו לב כי בדוגמא איני מבטל את חששותיו, נבהל, או מנסה מייד לתת פיתרון, אלא מגדיר עם הילד את החשש ואת הדרך להתחיל לחשוב על מענה מתאים).

"ילדים מספרים"- אחת הדרכים היעילות בהפחתת חששות, הנה לשמוע מהאחר על החוויה. בקשו מאחים גדולים, ילד של השכן וגם זיכרונות שלכם מהכניסה לכיתה א`. אל תנסו לייפות, שתפו מה היה מרגש, אבל גם ממה חששתם ואיזה פתרון יעיל מצאתם לחשש שלכם (אפשר לשאול את ילדכם מה הוא חושב שעזר לכם להתמודד).

זכרו, חששותיו של הילד תלויים בדרך בה נציג את השינוי. נסו להעביר מסר של מעבר טבעי, הרי גם בגן יושבים בריכוז ועושים חוברות עבודה וכו`.

הסתגלות– לכל ילד תהליך הסתגלותי שונה. חלק טבעי של שינוי כי יהיו קשיים. יחד עם זאת במידה והילד מבטא חוסר רצון ללכת לבית הספר, בוכה, משתף על כאבים פסיכו-סומאטיים (ראש, בטן), נראה עצוב ומבטא אי-שקט, רגרסיה התפתחותית (הצמדות להורה, הרטבה, קשיי שינה), רצויי  להתייעץ עם איש מקצוע.

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתייחס מחד, למחשבות המייצרות דאגה וחשש, ומאידך בונים עם הילד והמשפחה תכנית התנהגותית, לצמצום הקשיים בזמן קצר יחסית. מדובר בעבודה ממוקדת סביב מטרות ספציפיות. הן הילד והן ההורים מקבלים כלים ישימים, המסייעים לילד לחזור לשגרה ולתפקוד תקין. ייחוד הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הנו בכך שהכלים נבנים יחד עם המשפחה וניתנים לשימוש במצבים רגשיים שונים. הכלים הנלמדים הנם– חשיבה חיובית, מודל לפתרון בעיות CBTT, כישורים חברתיים, קבלת גבולות ועוד.

הכנה הלכה למעשה-

חזרה לשגרה– רצוי כי בעשרה ימים לפני תחילת כיתה א` לחזור לשעות שינה קבועות ומסודרות באופן הדרגתי (ולשעות השקמה קבועות). זכרו, בני 6 זקוקים לפחות ל- 10 שעות שינה. מחסור בשעות שינה הנו גורם ישיר לקשיי ריכוז והתפתחות יכולות למידה תקינות.

היכרות עם בית הספר– היכרות עם המורה, עם בית הספר (בייחוד מקומות חשובים- מיקום הכיתה, השירותים, הברזייה). כחלק מההיכרות חשוב ללכת איתו את הדרך לבית הספר (ברור שהוא לא יגיע לבית הספר לבדו), אך ההליכה והנסיעה לבית הספר תצמצם חששות. ניתנת מידע לגבי כללים ונהלים.

הכנת הציוד– רצוי להכין יום-יומיים לפני הן את הציוד שיילקח לבית הספר והן לגבי הלבוש.

היום הראשון של כיתה א`– הילד יידע מראש איך מגיע לבית הספר (מי לוקח אותו), באם ההורה נשאר ועד מתי, איך ולמי פונה בכל בעיה. חשוב לשמוע מהילד מה חשוב לו (לעיתים מהתרגשות שלנו כהורים אנו עלולים להעביר מסר של חשש. לכן, בדיקה מול הילד תעזור לנו להבין למה זקוק).

לסיכום, בטרם מעבר לכיתה א`, בחנו האם ילדכם בשל לעליה לכיתה א`. בשלות באה לידי ביטוי במרכיבים מוטוריים, פיזיולוגים, קוגניטיביים ורגשיים. האם ילדכם מצליח להתמצא בסביבה, מסוגל לשבת זמן רצוף, מצליח למצוא פתרונות לקשיים שונים, מסוגל להתרכז, להיות קשוב ופנוי ללמידה ומידת יכולתו לקבל גבולות וסמכות.

מרכיבים התפתחותיים אלו הנם משמעותיים לתפקוד תקין בבית הספר, פער באחד מתחומים אלו, עלול להשפיע על פניות ילדכם ללמידה ובהמשך אף לפגוע בערך ובדימוי העצמי.

ילדים לרוב, מסתגלים מהר לשינויים. כאשר הילד מבטא קושי חשוב לשמוע ממנו לגבי הקושי ולחשוב אתו ביחד כיצד לפתור את הבעיה (חשוב לא לבטל את תחושותיו, ו/או לנסות להראות לו שהכל בסדר, או לתת לו פיתרון שאינו תואם את מצבו).

עם זאת במידה והילד מבטא אי רצון להגיע לבית הספר, נמנע מקשר עם ילדים, בוכה, ניצמד להורים, חוזר להרטיב, מתרחשים קשיים בשינה, רצוי לפנות לטיפול פסיכולוגי CBTT ממוקד- טיפול קוגניטיבי התנהגותי הנותן כלים ישימים הן לילד והן להוריו בהתמודדות עם המעבר לכיתה א`.

יש לך שאלה?
מחכה לך מענה מאמיר מנהל המכון
לחץ כאן ונעזור לך לפתור את הבעיה, עכשיו

מידע נוסף-

מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

מתי לפנות לטיפול CBT

טיפול משפחתי בבעיות התנהגות קשות

טיפול זוגי ממוקד CBT

הטיפול הקבוצתי המסובסד

* טיפול בחרדה

* טיפול ממוקד בחרדה חברתית

* טיפול CBT בדיכאון

* טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

טיפול קצר מועד בפוסט- טראומה (PTSD)

* הפרעות קשב והתנהגות (ADHD)


מכון שפר- המומחים שלך בטיפול CBT
בהנהלתו  של אמיר שפר

*המאמר בגדר המלצה ואינו תחליף לאבון ו/או טיפול רפואי, רגשי, או אחר

תפריט נגישות