האם אני גיי? | שאלות לגבי הנטייה המינית

 *מאמר להורים המתמודדים עם שאלת הזהות המינית של ילדיהם*

האם אני גיי?
בואו נעשה קצת סדר
נטייה מינית מתגבשת בגיל ההתבגרות [ואפילו בשנות ה-20].
הנטייה הנה מולדת-ביולוגית.

הנטייה המינית שלך בגיל ההתבגרות לא קבועה עדיין. ולכן יש בלבול. לפעמים נראה שאת/ה מרגיש/ה שנמשכים לבנים ולעיתים לבנות. וזה טבעי!
ואני יודע זה יכול לא רק לבלבל, אלא גם להפחיד.
יש ילדים שבגיל צעיר הנטייה המינית שלהם מאוד ברורה להם ויש ילדים שגם בשנות ה- 20 עדיין מבולבלים ולא בטוחים.
עם הזמן דרך פנטזיות והתנסויות אתה תגבש ויהיה לך ברור יותר מה הנטייה המינית.

אם אתה עדיין מבולבל, לחוץ, עצוב- חשוב לפנות לאיש מקצוע ולהתייעץ. אם אינך פונה לאיש מקצוע- דבר עם חבר טוב או ההורים. אל תישאר לבד עם המצוקה.

אבל מה קורה כשעדיין לא ברור לי אם אני גיי?
לפני שנענה על שאלה זו נתייחס להגדרות-
הומו- מי שנמשך לגברים
לסבית- מי שנמשכת לנשים
דו/בי- מי שחש משיכה גם לגברים וגם לנשים
טרנסג'נדר- מי שחשים כלואים בתוך גוף שאינו שלהם. למשל מישהו שנולד זכר אבל מרגיש שהוא למעשה אישה


הסיבות שלא ברור לך אם אתה גיי:
♦ גיל ההתבגרות יש המון מידע, סקרנות ובלבול- הגיוני שקשה לגבש דעה. עם תהליך ההתבגרות ועם ההתנסות תגבש את הנטייה המינית
♦ לאורך השנים אחוז האוכלוסייה הגאה הנו- 11%. כלומר מתוך 11 ילדים בכיתה, 1 הוא גיי (40 ילד- בין 3-4 ילדים הומואים/לסביות)
♦ עם זאת מחקרים אחרונים מראים ש- 40% מהצעירים בני 16-24 מגדירים את עצמם כמי שנמשכים גם לבנים וגם לבנות! (בין 10-16 ילדים מהכיתה שלך!)
♦ הסיבה לכך קשורה שמשיכה מינית היא לא 100% סטרייט או 100% גיי. יש רצף/סקאלה. למשל מישהו שהוא סטרייט, הוא יכול להיות סטרייט ב- 70%. בתרבות של היום יש גמישות ופתיחות- לכן יותר צעירים מודעים ל- 60%-70% נטייה לנשים או גברים ומאפשרים לעצמם להתנסות גם עם "הצד השני"
♦ הייתה לך התנסות מינית עם חבר- זה לא אומר שאתה גיי. זה אומר שאתה סקרן. מה שקובע אם אתה גיי- זה רק אם יש משיכה מינית ברורה לבנים. [ואצל בנות משיכה מינית ברורה לבנות]


מה אני יכול לעשות?
אני יודע זה יכול להיות מאוד מלחיץ ומפחיד ורוב האנשים רוצים להיות כמו כולם.
מה יכול לעזור-
♦להתייעץ עם מישהו שאתה סומך עליו. אל תשמור לעצמך את הקשיים
♦ אם אתה בן 13-14- לזכור שזה חלק מתהליך גיל ההתבגרות. אם עדיין קשה לך ואתה דואג ועצוב, בקש מהוריך שיפנו אותך לאיש מקצוע. אתה לא רוצה לפנות להורים- אתה יכול לפנות עצמאית ליועצת בית הספר שלך
♦ אם אתה בן 16 ומעלה- ועדיין יש בלבול- זה טבעי לגמרי, ונראה שחשוב שתתייעץ עם איש מקצוע
♦ דבר עם מישהו. אל תישאר לבד עם המצוקה שלך

לחץ כאן למאמר לגבי יציאה מהארון.

אשמח לענות לכל שאלה - 
אמיר- 0545742352 או במייל כאן
דיסקרטיות וסודיות מלאה

מאחל לכם שקט, קבלה וחמלה.
אמיר שפר.

המאמר אינו תחליף לייעוץ, או טיפול רגשי, רפואי ו/או אחר